Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 8a
פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב כָּהֲנָא: פּוֹק דַּיְּינֵיהּ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא גָּאֵיס בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי צָיְיתַתְּ – צָיְיתַתְּ, וְאִי לָא – מַפֵּיקְנָא לָךְ רַב מֵאוּנָּךְ.
Traduction
I am disqualified to judge for you, because I may be partial to you due to what you’ve done for me. Rav said to Rav Kahana: Go out and judge the case. Rav Kahana saw that Rav’s host was acting haughtily due to his relationship with Rav, as he presumed that Rav Kahana was predisposed to favor him. Rav Kahana said to the host: If you are prepared to listen, then listen to me and follow my instructions. And if not, I will take Rav out of your ears. I will treat you harshly, and you will understand that your relationship with Rav will not help you at all.
Rachi non traduit
פסילנא לך. שהזכרתני טובתך:
חזייה. רב כהנא לההוא גברא:
דהוה גאיס ביה. ברב סומך ובוטח עליו ומדבר גבוהות:
מפיקנא לך רב מאונך. אודיעך שאין רב יכול לסייעך דמשמתינא לך:
Tossefoth non traduit
פסילנא לך. מרחיק היה עצמו אבל מן הדין לא מיפסיל וכן ההוא דשני דייני גזירות (כתובות קה:) דאייתי ליה צנא דפירי:
מפיקנא לך רב מאונך. דמשמתינא לך והא דקאמר במו''ק (דף יז.) מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב הני מילי כשמנדה אותו לכבוד עצמו אבל לשם שמים לא:
''כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן''. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְעַיּוֹנֵי בֵּיהּ וּמִיפְסְקֵיהּ – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לְאַקְדּוֹמֵיהּ.
Traduction
§ The Gemara continues to interpret clauses from the verse cited above. ''You shall hear the small and the great alike'' (Deuteronomy 1:17). Reish Lakish says: This teaches that the judgment of one peruta should be as dear, i.e., important, to you as the judgment of one hundred maneh, i.e., ten thousand dinars. The Gemara asks: With regard to what halakha is this said? If we say it is with regard to the need to study it carefully and to decide the case justly, it is obvious that even cases relating to small sums must be judged thoroughly. Rather, Reish Lakish was speaking with regard to giving it precedence: The small claims case may not be deferred in favor of the larger claim merely because the disputed sum is smaller.
Rachi non traduit
אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה. לאמיתו:
לאקדומיה. אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה הקודם לפניך הקדם לחתוך:
''לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ''. אָמַר רַבִּי חָנָן: אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ. ''כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא''. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא דַּיָּין לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹטְלִין מִזֶּה מָמוֹן וְנוֹתְנִים לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לְהַחֲזִיר מָמוֹן לִבְעָלָיו.
Traduction
The Gemara continues the interpretation of the verse: ''You shall not be afraid before any man.'' Rabbi Ḥanan says: Do not suppress your statement of opinion due to any person. The verse continues: ''For the judgment is God’s.'' Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, says: The Holy One, Blessed be He, says: It is not enough for the wicked judges, that they take money from this person and they give it to that person unlawfully, but they even trouble Me to return the money to its rightful owners. As proper justice is ultimately in the hands of God, He takes responsibility to bring about the rectification of the errors of unfit judges.
Rachi non traduit
כי המשפט לאלהים הוא. כאילו אתה דן ומוציא ממון מיד הקב''ה שהרי עליו להחזיר ממון לבעליו:
''וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם''. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה: עַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'''. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִי כְּתִיב ''וְאַשְׁמִיעֲכֶם''? ''וּשְׁמַעְתִּיו'' כְּתִיב! אִי גְּמִירְנָא – גְּמִירְנָא, וְאִי לָא – אָזֵילְנָא וּגְמִירְנָא.
Traduction
The verse continues: ''And the cause that is too hard for you, you shall bring to me, and I will hear it.'' Rabbi Ḥanina, and some say Rabbi Yoshiya, says: On account of this matter, which displayed a degree of presumptuousness, Moses was punished, as it is stated: ''And Moses brought their cause before the Lord'' (Numbers 27:5). In this instance, when Zelophehad’s daughters presented their case to Moses, he did not know the answer himself and was compelled to ask God. Rav Naḥman bar Yitzḥak objects to this critique of Moses: Is it written: ''And I will tell you,'' which would indicate that Moses assumed the authority for himself? No, it is written: ''And I will hear it,'' meaning: If I have learned the halakha, I have learned it. And if not, I will go and learn it. Consequently, there was no presumptuousness in Moses’ statement.
Rachi non traduit
על דבר זה. שנטל שררה לעצמו לומר תקריבון אלי (דברים א':י''ז) שהיה לו לומר תקריבון לפני השכינה:
נענש משה. שלא זכה שלא נאמר לו פרשת נחלות עד שבא מעשה לפניו ולא ידע מה להשיב:
אֶלָּא, כִּדְתַנְיָא: רְאוּיָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת שֶׁתִּיכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּיכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּיב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב, וּזְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי.
Traduction
Rather, the unusual manner in which the halakha of women’s inheritance (see Numbers, chapter 27) was revealed may be understood as it is taught in a baraita: It would have been fitting for the Torah portion about inheritances to have been written by attributing it to Moses, our teacher, i.e., to introduce the halakha with the standard formulation: And the Lord spoke to Moses, saying. But the daughters of Zelophehad achieved merit as a result of their initiative in pursuing a portion in Eretz Yisrael, and therefore the halakha was written by attributing it to them. Similarly, it would have been fitting for the Torah portion concerning the punishment of the wood gatherer (see Numbers 15:32–36) to have been written by attributing it to Moses, our teacher. But the wood gatherer was found guilty, and the halakha was written by attributing it to him. This serves to teach you that guilt is engendered by means of the guilty and merit by means of the innocent.
כְּתִיב: ''וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא'', וּכְתִיב: ''וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִיא''. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: אַזְהָרָה לַצִּיבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת דַּיָּין עֲלֵיהֶן, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּין שֶׁיִּסְבּוֹל אֶת הַצִּיבּוּר. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי חָנָן, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שַׁבְּתַאי: ''כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק''.
Traduction
The Gemara continues to interpret verses pertaining to judges and judgment. It is written: ''And I charged your judges at that time'' (Deuteronomy 1:16), and it is written soon thereafter: ''And I commanded you at that time all the things that you should do'' (Deuteronomy 1:18). There is an apparent contradiction between these verses, as one indicates God commanded the judges and the other indicates He commanded the people. Rabbi Elazar says that Rabbi Simlai says: Moses issued a warning to the community that the awe of the judge must be upon them, and Moses issued a warning to the judge that he must bear the burden of the community. Up to what degree must the judge bear this burden? Rabbi Ḥanan, and some say Rabbi Shabbtai, says: It is as Moses said, that he carried Israel ''as a nursing father carries the sucking child'' (Numbers 11:12).
Rachi non traduit
כתיב ואצוה את שופטיכם. משמע את חכמיהם הזהיר להדריך ציבור במשפט והחקים על כרחם:
וכתיב ואצוה אתכם. דציבור עצמם הזהיר ומה הוצרך להזהירן:
כְּתִיב: ''כִּי אַתָּה תָּבוֹא'', וּכְתִיב: ''כִּי אַתָּה תָּבִיא''. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה וְהַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמָּהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָם. דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, וְאֵין שְׁנֵי דַּבָּרִין לַדּוֹר.
Traduction
Similarly, a distinction is drawn between two verses where Moses commanded Joshua concerning his impending leadership: It is written: ''For you shall go with these people into the land'' (Deuteronomy 31:7), and it is written: ''For you shall bring the children of Israel into the land'' (Deuteronomy 31:23). Rabbi Yoḥanan reconciled the difference between these two charges and said: Moses said to Joshua, in the first verse: You and the elders of the generation will enter into Eretz Yisrael together with the people, i.e., the elders will assist you in the leadership. Subsequently, in the second verse, the Holy One, Blessed be He, said to Joshua: You yourself must bring the people: Take a rod and strike the people upon their skulls. There must be one clear and authoritative leader for the generation, and there may not be two or more leaders for the generation.
Rachi non traduit
כי אתה תבוא את העם. משמע גם אתה כאחד מהן:
כי אתה תביא. משמע (לשון) שררה נוהג עליהן:
משה אמר לו זקנים שבדור עמהם. על פיהם עשה מעשה ולא תשתרר עליהם דההוא קרא דכי אתה תבוא משה אמרו כדכתי' ביה אל הארץ אשר נשבע ה' וגו' ובמקרא דכי אתה תביא כתיב אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם וגו' אלמא דהקב''ה בעצמו אמרו:
דבר אחד. מנהיג אחד:
תָּנָא: זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי זִימּוּן? אִילֵּימָא בִּרְכַּת זִימּוּן, וְהָתַנְיָא: זִימּוּן וּבִרְכַּת זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה! וְכִי תֵּימָא פָּרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ: מַאי זִימּוּן? בִּרְכַּת זִימּוּן. וְהָתַנְיָא: זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה, בִּרְכַּת זִימּוּן בִּשְׁלֹשָׁה!
Traduction
§ The Gemara returns to the discussion of halakhic matters related to the mishna. The Sages taught in a baraita: A zimmun is to be issued with three people. The Gemara analyzes: What is meant by the term zimmun in the baraita? If we say it is referring to the invitation to recite Grace after Meals jointly, which is called the zimmun blessing, that is difficult. But isn’t it taught in a baraita: Zimmun and the zimmun blessing are to be issued with three people? As the baraita lists these halakhot separately, it indicates that the term zimmun is referring to a different matter. And if you would say that the baraita explains itself, by clarifying: What is meant by the term zimmun? It is the zimmun blessing, another source indicates even more clearly that these terms are referring to two different procedures. But isn’t it taught in a baraita: Zimmun is performed with three people, and the zimmun blessing is performed with three people? Evidently, therefore, zimmun is not referring to the zimmun blessing.
אֶלָּא מַאי זִימּוּן? אַזְמוֹנֵי לְדִין. כִּי הָא דְּאָמַר רָבָא: הָנֵי בֵּי תְלָתָא דַּיָּינֵי דְּיָתְבִי, וְאָזֵיל שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא וְאָמַר מִפּוּמָּא דְּחַד – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּכוּלְּהוּ. הָנֵי מִילֵּי בְּלָא יוֹמָא דְּדִינָא, אֲבָל בְּיוֹמָא דְּדִינָא – לֵית לַן בַּהּ.
Traduction
Rather, what is zimmun? It is a summons to appear in court for judgment. The Gemara notes that this is similar to that which Rava said: With regard to this court of three judges who are sitting and waiting to adjudicate a case, and the agent of the court went and said to one of the litigants that he is summoned in the name of only one of the judges, the summons is insufficient. It is as if the agent did not say anything, unless he said it in the name of all of them. That is what is meant when it is taught that zimmun is issued by three. The Gemara clarifies: That statement applies only when it is not the day set for judgment. But on the day set for judgment, when it is understood that a summons in the name of only one judge actually indicates a summons from an assembled court, we have no problem with it. Someone who ignores such a summons is subject to the full censure of the court.
Rachi non traduit
אזמוני לדינא. ב''ד ששולחין שלוחם לבעל דין שצועקים עליו לבא ולדון לפניהם צריך השליח להזמינו בשם שלשתן:
ואמר משמיה דחד. פלוני דיין מזמינך לא אמר כלום ואי לא אזיל לא משמתינן ליה:
יומא דדינא. שני וחמישי תקנת עזרא היא בב''ק (דף פב:):
תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל כּוּ'. שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, דִּינֵי קְנָסוֹת בְּכַמָּה? מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? הָא אֲנַן תְּנַן בִּשְׁלֹשָׁה! אֶלָּא יָחִיד מוּמְחֶה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דְּאֵין דִּינֵי קְנָסוֹת אוֹ לָא?
Traduction
§ The mishna teaches: Cases involving payment of double the principal must be adjudicated by a court of three judges. Rav Naḥman bar Rav Ḥisda sent an inquiry to Rav Naḥman bar Ya’akov: Let our teacher instruct us: With regard to cases involving laws of fines, by how many judges must such cases be adjudicated? The Gemara asks: What is the dilemma he is raising? Didn’t we learn in the mishna that such cases are judged by three judges? Rather, Rav Naḥman bar Rav Ḥisda is raising a dilemma with regard to a single expert judge: May he adjudicate cases involving laws of fines by himself or not?
Rachi non traduit
דיני קנסות. זה שמשלם יותר מדינו:
אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי שְׁלֹשָׁה? אִילֵּימָא שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, הָאָמַר אֲבוּהּ דַּאֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה וְהֵן הֶדְיוֹטוֹת פְּסוּלִין לְדִינֵי קְנָסוֹת! אֶלָּא מוּמְחִין, וְקָאָמַר שְׁלֹשָׁה.
Traduction
Rav Naḥman bar Ya’akov said to him: You already learned this in the mishna: Cases involving payment of double the principal and payment of four or five times the principal must be adjudicated by three judges. What is meant by three? If we say it means three non-ordained lay judges, didn’t your father’s father say in the name of Rav: Even if there are ten judges, if they are lay judges they are unfit for adjudicating cases involving laws of fines? Rather, the mishna is discussing expert judges, and it says that three are necessary. Therefore, a single expert judge may not adjudicate such cases.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
Traduction
§ The mishna records a dispute concerning the number of judges required to judge the case of a defamer (see Deuteronomy 22:13–19), which generally involves a man defaming his wife by falsely accusing her of having committed adultery while she was betrothed. Rabbi Meir says the case must be tried by three judges, and the Rabbis say: An accused defamer is judged by a court of twenty-three judges. It is obvious that in a case in which the husband’s accusation has the potential to result in the woman’s execution, Rabbi Meir agrees that as this is a case of capital law, it must be tried by twenty-three judges. Therefore, the dispute in the mishna must involve a lesser claim, such as a case where there are no witnesses to the alleged adultery, but the husband claims she was not a virgin when they married and is suing for monetary compensation.
Rachi non traduit
המוציא שם רע. לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו דאי אנפשות קאתי לא אמר ר''מ בשלשה:
וחכמים אומרים כו' מפני שיש בו דיני נפשות. קס''ד דהכי קאמרי משום דאיכא מוציא שם רע דשייך ביה דיני נפשות וכגון שמביא עדים ובגמרא פרכינן וכי יש בו דיני נפשות מאי הוי השתא מיהא לאו דיני נפשות הוא דליכא עדים:
Tossefoth non traduit
מוציא שם רע. פי' בקונטרס שהבעל טוען פתח פתוח מצאתי להפסידה כתובתה וקשה לר''ת חדא דגבי אונס ומפתה קתני לה שהן קנסות ועוד דבכל דוכתא שמזכיר מוציא שם רע הוי לענין ק' סלעים ועוד דג' דמתניתין מומחין הן ובכמה דוכתי אשכחן שדנין דיני כתובה בבבל וכן נוהגין עכשיו ועוד מה שמפרש נמי חוששין ללעז מתוך שיטעון פתח פתוח מצאתי חיישינן שמא ישמעו עדים ויבואו ויעידו שזינתה אין לשון לעז נופל על זה אלא על דבר שהוא שקר כמו (גיטין דף ה:) נמצאת אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים ועוד דקאמר דונו לי מיהא דיני ממונות מי דוחקו כל זמן שאין האשה תובעת אותו כתובתה ועוד דקאמר תבעו ממון בשלשה תבעה מיבעיא ליה ועוד מה שייך תביעה שאינו בא אלא לפטור את עצמו מכתובתה ועוד ובמקום דאיכא נפשות משמע דבההיא ממון איירי ועוד שמעתי מהר''ף דלר' מאיר דאית ליה כתובה דאורייתא בפרק אף על פי (כתובות דף נו:) אינו נאמן להפסידה כתובתה דדוקא למ''ד כתובה דרבנן נאמן כדמוכח בפ''ק דכתובות (דף י.) דאמר רב נחמן חכמים תיקנו לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והם האמינוהו כו' ומפר''ת דכולה שמעתי' איירי לענין ק' סלעים שהאב תובע לבעל וחוששים ללעז היינו לעז הדיינים כגון שהביא הבעל עדים שזינתה והוכחשו דמיחייב הבעל השתא ק' סלעים דרבנן סברי בעי כ''ג דאי בג' חיישינן שמא אח''כ יבואו עדים שזינתה ויצטרך להוסיף עד כ''ג ואתי להוציא לעז על הראשונים לומר שלפי שלא ידעו לדון הוסיפו עליהן ודוקא הוכחשו אבל הוזמו תו לא חיישינן לסהדי אחריני דמוכחא מילתא דאסהדי שקרי מהדר הבעל אבל בהוכחשו או לא כוונו עדותן אכתי אפשר להיות דקושטא הוה קאמרי ואיכא למיחש טפי דילמא אתו אחריני ור' מאיר לא חייש ללעז הדיינין ואין לדמות ליוסיפו הדיינים דלקמן (סנהדרין דף כט.) דלא חיישינן ללעז הדיינין:
וְכִי יֵשׁ בּוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, מַאי הָוֵי?
Traduction
The Gemara asks: But although the halakha of a defamer contains the potential to qualify as a case of capital law, what of it? As long as this particular case has no such potential, why do the Rabbis require twenty-three judges?
אָמַר עוּלָּא: בְּחוֹשְׁשִׁין לְלַעַז קָמִיפַּלְגִי. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְלַעַז, וְרַבָּנַן סָבְרִי: חוֹשְׁשִׁין לְלַעַז.
Traduction
Ulla said: Rabbi Meir and the Rabbis disagree with regard to the question of whether one needs to be concerned with the possibility of rumors, meaning that if the husband raises the claim that his wife committed adultery, although he has no witnesses and there is no potential for a capital conviction, should the court be concerned with the possibility that the publicity generated by the proceedings may lead to the emergence of witnesses, which would make it a capital case? Rabbi Meir holds that one need not be concerned with the possibility of rumors. And the Rabbis hold that one does need to be concerned with the possibility of rumors.
Rachi non traduit
ור''מ סבר אין חוששין ללעז. אין חוששין שמא כשיבואו לב''ד ויצא הקול ישמעו עדים ויבואו ויעידו שזינתה תחתיו ועכשיו אין הבעל יודע בהן ותבעי כ''ג דשמא יבא לידי דיני נפשות ורבנן סברי חוששין:
רָבָא אָמַר: כּוּלֵּי עָלְמָא לְלַעַז לָא חָיְישִׁינַן, וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין לִכְבוֹדָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים קָמִיפַּלְגִי. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּאִיכְּנִיף בֵּי עֶשְׂרִין וּתְלָתָא לְמֵידַן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאִיבַּדּוּר, וַאֲמַר לְהוּ: דַּיְּינוּ לִי מִיהָא דִּינֵי מָמוֹנוֹת.
Traduction
Rava says: Everyone agrees that one need not be concerned with the possibility of rumors. And here they disagree about whether one need be concerned for the honor of the first judges. And with what are we dealing here? We are dealing, for example, with a case where a court of twenty-three judges was convened to judge a case of capital law, because the husband accused his wife of committing adultery. As there were no witnesses to the alleged adultery, the court of twenty-three judges was disbanded, and then the husband said to them: At least adjudicate for me the aspect of monetary law, to reduce the sum in her marriage contract to the amount for a non-virgin. At that point, it became strictly a case of monetary law, which would normally be tried by three judges. Nevertheless, the Rabbis hold that the court of twenty-three judges must be reconvened, out of concern for their honor, since they had already begun to hear the case. Rabbi Meir disagrees, as he does not view this as an affront to the honor of the judges.
Rachi non traduit
דכ''ע לא חיישינן ללעז. ואם תחילת תביעתו של בעל לא בא לידון על פי עדים אלא על ידי עצמו ולהפסידה כתובתה מודו רבנן דבשלשה:
והכא כגון דאיכניף עשרים ושלשה. שאמר הבעל להביא עדים שזינתה תחתיו ולא מצא:
ואיבדור. הדיינין והלכו להם:
ואמר. הואיל ואין לי עדים דנו לי מיהת בשלשה דיני ממונות להפסידה כתובתה ע''י עצמו דקיי''ל (כתובוח דף י.) חכמים תיקנו להם לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והם האמינוהו להפסידה על פיו חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה רבי מאיר סבר בשלשה דאין חוששין לכבוד הראשונים ודנין אפילו בשלשה ורבנן סברי חוששין לכבוד הראשונים ובעי כולהו:
Tossefoth non traduit
רבה אמר דכ''ע כו' כגון דאיכניף כ''ג למידן דיני נפשות. שהביא האב עדים להזימום עדי הבעל ולא הספיקו לקבלם עד דאיבדור מחמת אונס או מחמת פחד או להקביל פני המלך או למדידת עגלה ערופה ונשארו רק שלשה ואין לומר שקיבלו ואח''כ איבדור דלא א''ש דונו לי מיהת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source